במשך 5 דורות מייצרת משפחת די גאסו את לחם האלטמורה האיטלקי. הלחם עשוי מחיטת דורום הוא סימלה הבלתי מעורער של מחוז פוליה היושב בעקב חצי האי האיטלקי. את הלחם מייצרים מחיטה הגדלה מסביב לעיירה ואופים אותו בתנור עצים מיוחד, שנבנה מאבן מקומית בשנת 1842.
המסע שלי בעקבות הלחם זרק אותי לקורס לחם ופיצה בתחנת הקמח Casillo שבמחוז פוליה באיטליה.
הפוקצ'ה המקומית קרויה על שם עיר המחוז ומקבלת אינטרפטציה בכל עיירה סמוכה. באלטמורה מניחים עגבניות פיקדילי, זיתים, ואורגנו ומציפים בשמן זית.
את ההסברים והאפיה עושים ג'וספה ודודו הקשיש לוקה. כששמע לוקה שאנחנו מישראל הוא סיפר בצניעות ובענווה שמבחינתו זה כבוד גדול כי מקור החיטה הוא ממצרים וישראל של היום.
מבחינתי הביקור היה סוג של פיסגה בחיי המקצועיים כאופה.
תודה לבית ספר בישולים, לתחנת הקמח Casillo ולפסטה ריקו ושי אלון בראשה, שהובילו אותי למקום הזה מתוך הערכה מקצועית.
תהליך הכנת הבצק מהודק ומסורתי וכולל שימוש במים מהנהר. צורת הלחם מוזרה ואינה מקובלת בשום מקום. הייחודיות בלחם הזה הוא טעמו המתקתק והארומה מעשן העצים המסיק את התנור. הלחם נחשב למוגן מורשת אונסק"ו וזכה לתו התקן האיכותי האיטלקי DOP.
מדהים לגלות שאין במאפיית די גאסו מד חום לתנור והוא מוכן כשפוקצ'ת הבארזה או האלטמורה מוכנה. התנור מוסק בעץ מקומי והאופים יודעים לתזמן את כניסת הלחם רק כשהפוקצ'ה מוכנה.
כמו כן לשף יובל מטלון ולשף רן מיכאלי שותפי האהובים למסע המרגש הזה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה